חובת הקלטה ורישום פרוטוקול
סעיף 50 (א) לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע כי כל ישיבות המועצה יוקלטו ויירשם בהן פרוטוקול, ואכן כיום, כל העיריות והמועצות המקומיות משתמשות בשירותי הקלטה ותמלול על מנת לעמוד בהוראת החוק. אך כפי שאסקור במאמר זה, הקלטה ותמלול כבר לא מספיקים, היום חייבים להנגיש גם את תמלילי הישיבות.
שקיפות המידע וחוק חופש המידע
צו המועצות המקומיות, תשי"א-1950, פרק 11 המתייחס לפרוטוקול ישיבות המליאה תוקן בשנת 1977 וקבע בסעיף 59 (א) כי פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של המועצה המקומית לכל בעל נכס או מחזיקו בתחום המועצה המקומית, לכל אדם שמקום מגוריו הקבוע, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, הוא בתחום המועצה המקומית, ולכל אדם אחר שיש לו ענין בכך.
וכך, ההקלטות והתמלילים היו נשמרים בארכיון העירייה ובהתאם להוראות החוק היו זמינים לכל אזרח החפץ בכך, אך הקביעה כי הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של המועצה המקומית והצורך לשבת במשרדי המועצה במשך זמן רב ולחפש את המידע הרלוונטי לגביו מתוך מאות עמודי תמלול הובילו לכך שבפועל האזרחים לא השתמשו בזכות העיון שלהם ובעצם רוקנו מתוכן את סעיף החוק שמטרתו הייתה להבטיח שקיפות באשר לתהליך קבלת ההחלטות של המועצות המקומיות.
חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 מעגן את זכותו של כל אזרח או תושב, לקבלת מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות כהגדרתם בחוק, וכוללת עיריות, מועצות מקומיות וחברות עירוניות. תכלית החוק הינה שקיפות פעולותיהן של הרשויות הציבוריות והוא משמש כלי חשוב לשמירה על מנהל תקין, וזאת על ידי שיתוף הציבור ועידוד הביקורת הציבורית.
בשנים האחרונות, לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות ולדרישה של מעורבות הציבור בהליכי קבלת ההחלטות, הבין המחוקק כי על המערכת השלטונית להתאים את עצמה לעולם החדש ולנקוט פעולות יזומות מעבר לחובות החוקיות הבסיסיות וזאת על מנת לקדם את שקיפות והנגשת המידע.
בשנת 2007 הוסף תיקון מספר 110 לפקודת העיריות (נוסח חדש) אשר קובע בסעיף 248 (ב) כי עירייה תקים ותפעיל אתר אינטרנט נגיש לציבור וללא תשלום ובו תפרסם, בין השאר, פרוטוקולים של ישיבות המועצה בדלתיים פתוחות, והקלטות או תמלילים של הישיבות.
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013
סעיף 35 לחוק מגדיר מה הוא שירות אינטרנט וקובע כי "שירות אינטרנט" כולל תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור; וכן מגדיר כי "תקן נגישות אינטרנט" הוא תקן ישראלי 5568 שבו קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט, על חלקיו השונים ונספחיהם, כתיקונם מזמן לזמן, שעותק שלהם מפורסם באתר מכון התקנים.
סעיף 35א. (א) קובע כי חייב, יספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט, כמשמעותם בתקנה 35ג ולמדיה מבוססת זמן לפי תקן נגישות אינטרנט בהתאם לקווים המנחים הקבועים בו, ברמה AA.
סעיף (ג) (1) קובע או מסמך שהוכן מיום ו' בחשוון התשע"ח (26 באוקטובר 2017) ואילך, כגון מסמך PDF, והועלה לאתר אינטרנט או ליישום של חייב, יהיה נגיש לפי הוראות תקן נגישות אינטרנט הדנות במסמכים וכל עוד אין תקן בעניין, התאמות הנגישות במסמך ייעשו בהתאם לאפשרויות הנגישות הסבירות שניתנו לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך;
וכך לצד החיוב בהנגשת מידע החיוני לציבור, נדרשות כעת הרשויות המקומיות גם להבטיח שמידע זה יהיה נגיש בהתאם להוראות תקנה 35 ולהנגיש את המידע גם לאנשים בעלי מוגבלויות.
הנגשת פרוטוקול ישיבות מליאה
בשנים האחרונות, במקביל למתן שירותי הקלטה ותמלול, הקדשתי את כל מרצי ללימוד נושא ההנגשה בהיבט התמלול באתרי רשויות מקומיות, עיריות וחברות ציבוריות, קראתי את החוקים והתקנות הן בארץ והן בעולם, תרגמתי וביצעתי לוקליזציה של הכללים וההנחיות והתאמתי אותם לשפה העברית.
כיום, משרדנו הוא המשרד היחיד בארץ אשר יכול להעניק לכם, מעבר לשירותי ההקלטה והתמלול, גם שירות הנגשה, לו אתם מחויבים על פי חוק.
וכל זאת, תוך ליווי מלא וקשר ישיר ושוטף עם מזכירות הרשות על מנת להבטיח שהפרוטוקול שיפורסם באתר הרשות יהיה מדויק, קריא, נגיש ומותאם לצרכי הרשות.
ליאת בן שי, בעלים
ליאת בן שי- המרכז הישראלי לתמלול והקלטה
